בס"ד, ערב יום הזיכרון תש"ע

דברי האם חגית בעצרת יום הזכרון לחללי מערכות ישראל תש"ע

תדע כל אם עבריה – שמסרה את גורל חיי בנה לידי מפקדים הראויים לכך

יודעת כל אם שכולה – שבנה היה המפקד הנערץ שקרא לחייליו "הסתער קדימה" ויותר לא ישוב לאמא. אמו יודעת באחריות שפיקודיו ימשיכו בדרכו ומזה שואבת את כוחותיה.

תדע כל אם עבריה – "בעצב תלדי בנים". רש"י במקור מסביר: "הריון-לידה וגידול".

יודעת כל אם שכולה – שהעצב מתחיל אחרי הגידול בגיל עשרים...עשרים ושבע, ונמשך עד מאה ועשרים.

תדע כל אם עבריה – שכשיוצא תינוק לאוויר העולם מתברכת האם: "שתזכי לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים"

יודעת כל אם שכולה – שלא מוכן מאליו הוא, להובילו לחופה. לעתים מגיעים רק כמעט...כמו משה שראה את הארץ אך לא זכה להיכנס אליה.

תדע כל אם עבירה – שישוב במרומים הוא הגוזר וחותם לכל אחד מאיתנו את השנים.

יודעת כל אם שכולה – להודות על עשרים ושבע שנות מתנה אין משנה אם חתמה או לא ליתר הילדים. מה שחשוב היא העשייה בשנות החיים.

תדע כל אם עבריה – "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". ישנו גם הבן החמישי שיותר לא ישאל, אך בזכותו עם ישראל ומדינת ישראל עומדים וקיימים.

יודעת כל אם שכולה – שיום הזיכרון אינו מיועד לה. את יום הזיכרון חווה היא יום יום, שעה שעה, רגע רגע.

תדע כל אם עבריה – ששולחת את בניה להגן על הארץ האהובה, שבאומץ רודף הוא אחרי מחבלים, שבמסירות מגן על ישובים ומתפללת שיחזור בריא ושלם.

יודעת כל אם שכולה – כי בנה לא ישוב בחזרה.

תדע כל אם עבריה – שכשתשמע דפיקה בדלת, יהיה זה בנה החוזר הביתה וקורא: "אין לנו ארץ אחרת!" ואולי חס ושלם תהיה הדפיקה האחרת...כן זה המחיר לשלם על החיים בארץ.

יודעת ומתפללת כל אם שקולה – דפיקה אחת בדלת היא מעל ומעבר! ריבון העולם! אל תנסה אף משפחה בדפיקה נוספת!
ואנו כאן מבטיחים, לפחות להשתדל, לעשות מעשים טובים.
ממך מבקשים: "זרז את תחיית המתים!"

 

 

 

 

 
 
 

דברים שנאמרו בהלוויה 

דברים שנאמרו בשבעה 

דברים שנאמרו בשלושים 

דברים שנאמרו באזכרות 

דברים לזכרו בטקסים  

מכתבים על בניה 

יום השנה השלישית  

ימי זיכרון לחללי צה"ל  

יום השנה הרביעית  

יום השנה החמישית  

יום השנה השישית  

יום השנה השביעית